הבוקר הלכתי לביקור במשרדי מס הכנסה באשקלון, התכוננתי לביקור עמוס רגשות לא מאוד מהנים, הנחתי שבשלב כל שהוא אצטרך לבלוע גולגול של דמעות, להסביר לפקיד\ה שזה לא בגללו\ה אלא בגלל הביורוקרטיה (למרות שבשנה האחרונה, בפעמים הרבות בהן בקרתי במשרדי מס הכנסה בירושלים, החוויה הייתה ממש חיובית...ובכל אופן) אני חייבת להודות שצלחתי את העניין באומץ רב והפקידות שטיפלו בי היו נחמדות מאוד. נכון שעברתי שלוש נשים עד שהאחרונה החליטה לקחת עלי אחריות ולבדוק מה הסיפור "ערעורים זה לא התפקיד שלי , אבל אני רואה שאני זו שהפקתי את החשבונית אז בואי נראה" ובאמת היא לא ממש הבינה איזה חשבון היא עשתה ולמה ומאחר והאחראי עליה נמצא בחופש הוחלט שאשוב אחרי החגים.
ידעתי שהיום הזה הולך להיות ארוך ומלא סידורים לקראת הנסיעה ביום רביעי, מה שלא לקחתי בחשבון הוא עד כמה אני לא רגועה, הנסיעה הזו ממש מלחיצה אותי, אני לא מרוכזת ובעיקר לא ממש מצליחה לנשום באופן סדיר. היופי הוא שאני כבר יודעת מה יעזור לי להירגע: לסיים דבר עבודה אחרון, לעבור על מה שהוחלט לקראת העבודה, וכמובן לכתוב רשימות...רשימות זה עייסק נורא מרגיע, גם לסדר מקררים זה די מרגיע ולאחרונה גם גליתי שסריגה זה מרגיע :)
עכשיו גיליתי שיש כאן spell check גם לעברית!!!! איזה יופי, נחמד לי הבלוג הזה
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה