כבר הרבה זמן שאני מצטערת על כך שמאז הצטרפות התרופות לחיי, אני לא בוכה כמו פעם,זה מאוד חבל לי. הבוקר שמעתי את השיר של ארקדי דוכין ושולי רנד, שער הדמעות, ובפזמון יש משפט "כל השערים ננעלו חוץ משער הדמעות" נו שויין, אצלי כל השערים ננעלו כולל שער הדמעות... אממה- פתאום עלה לו גולגול קטנצ'יק, הוא לא הבשיל לכדי דמעות אבל יש תקווה למאמינים!
בברכת חברים לתורה ועבודה, שבוע טוב
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה