הערב הייתי במופע מחול של הכוריאוגרף ברק מרשל. היה נורא. משעממם, קולני, לא קשור לכלום. מידי פעם הייתה מוסיקה נחמדת.
כל ההופעה חשבתי לעצמי שמתוך הנסיון להיות אופטימית, לחשוב חיובי וכל הבלה בלה בלה הזה, אני חייבת להפסיק להשוות ללונדון ולכמה זול וקל היה לי להגיע (תחבורתית) להופעות מחול ואם הם היו גרועות אז לא נורא, כי זה היה זול וקל...
אז חשבתי על החניה המצויינת שמצאתי לעצמי- קרובה, חינמית ו- הכי הכי חשוב- חוקית. שם פחות או יותר נגמרה האופטמיות. אבל תוך כדי נסיעה חזרה לעיר הקודש, נוספה מחשבה חיובית:כמה נחמד שיש לי את האוטו החמוד שלי :) וגם שאולי צריך לחשוב ברצינות רבה יותר על לעבור לגור בתל אביב, אולי שנה הבאה צריך לחפש עבודה בתל אביב ולא בירושלים. מזל שהגעתי הביתה, כל האופטמיות הזו כמעט הרגה אותי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה