לפני 10 או 11 שנים רזיתי 17 קילו. מאז אני משתייכת אחר כבוד לקבוצת נשות האקורדיון: יש תקופות שבהן אני שומרת כמו שצריך, עולה מקסימום 2-3 קילו, כאלו שרק אני רואה, והם עושים לי לא טוב. ויש תקופות בהן אני ממש במדרון חלקלק בלתי ניתן לעצירה. כמו זה שהיה לפני שנה וחצי כשחזרתי ארצה, והעלתי בערך 8-9 קילו בלי להניד עפעף, רק בלהזיז ת'לסת.
to make a long story short אני עומדת מול הארון ומתלבטת האם להצר, להעביר הלאה, או לשמור את הבגדים שהתאימו לי לפני שנה וחצי.
את כל אלו שלא אהבתי כבר העברתי הלאה, עכשיו מה עושים עם אלו שאני עדיין אוהבת??
יש שיאמרו שלשמור אותם לימים קשים היא נבואה שמגשימה את עצמה, אבל גם בלעדיהם אני יכולה לתאר לעצמי שיהיו תקופות בהם אעלה במשקל, אז למה להעביר או להצר? מצד שני, אולי אצליח לא לעלות כל כך הרבה, אני כאילו יותר מפוקחת, יותר יודעת מה מגבלות הגוף שלי, יודעת להפסיק, לעצור חלקית את ההחלקה במדרון המוכר כל כך. אבל הוא כל כך מוכר, שלמה שהפעם אצליח להתחמק ממנו עד כדי כך??? בינתיים אני משאירה אותם בארון. איכשהו ברור לי שיום אחד יהיה להם שימוש. קצת מבאס
יום שבת, 6 בפברואר 2010
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה