לשלוט במה שאנשים בוחרים לשמוע מתוך כל מה שאני אומרת (האמת, היה גם נחמד לו יכולתי לשלוט בעולם, עבודה קשה אבל לפחות הייתה לי שליטה...)
אח של ו' מתחתן בעוד שבועיים. בהיותו בן לאמא פולנייה גם במוצא וגם בהתנהלות היא החליטה להזמין את ההורים שלי. יש שיאמרו שזה מקובל. אני אומר שזה לא לעניין. בייחוד בגלל שלפני שאנחנו התחתנו וההורים נפגשו היא שאלה אותי איך הם מסתדרים, אמרתי לה שמאז שהם התגרשו הם מסתדרים מצוין ורק לנו הילדים, לי בייחוד, קשה מאוד להיות במקום שבו הם נמצאים ביחד ( ועל כן קבלו המפגשים האלה את הכינוי מפגש פסגה) היא בחרה להקשיב רק לחלק א' של האמירה: הם מסתדרים מצוין.
ועכשיו אני תקועה לא רק בחתונה שאינה לרוחי האידאולוגית אלא גם עם העול של מפגש פסגה שאינו נצרך
התסכול שאני חשה הוא עצום עד מאוד. תסכול של מי שנדחקה לפינה. אז אני מתעצבנת לאללא. צרחתי על אבא, על אמא ועל אימי התותבת, ל'. צרחתי על ו', בכיתי. כמו חיה פצועה בכלוב.
אתמול כשנסעתי באוטו היא הציעה לא לחכות עד אחרי החתונה של האח בשביל לדבר עם החותנת אלא להגיד לה עכשיו, כשאני רואה אותה, שאני מבינה למה היא הזמינה אותם, אבל אני מבקשת מהם לא להגיע כי זה קשה לי מידי. ככה אני מנטרלת את אי הנעימות ממנה אלי. וגם כמובן, משחררת את ההורים שלי מהעול הזה ובעיקר משחררת את עצמי מצורך להתמודד עם עוד משהו שאיני צריכה ורוצה להתמודד איתו
אוף שוב אני בוכה בגלל זה
לו רק יכולתי לשלוט במה היא בחרה לשמוע
רק דבר אחד יש להוסיף לכל הסגה הזו וזה מה שאבא שלי אמר, ולמרות היותו נאנדרתל רגשית הוא צודק: איך שאת תציירי אותה זה מה שהיא תהיה. אם תגידי שהיא מטומטמת היא תהיה מטומטמת, אם תגידי שהיא בסדר היא תהיה בסדר. ואני מוסיפה שיש לי אחריות בעניין. האחריות שלי היא לא לפחד להגיד את הדברים שמעיקים עלי בגללה דברים שהיא עושה ולהבהיר את העניין. במידה מסוימת להשמיע לה את מה שהיא לא בחרה לשמוע
לו רק יכולתי...
דברים שעוד אכתוב עליהם: תיקון בחיים, אחיות, פיסת עור חשופה לגבר -פלפלים צהובים,
אח של ו' מתחתן בעוד שבועיים. בהיותו בן לאמא פולנייה גם במוצא וגם בהתנהלות היא החליטה להזמין את ההורים שלי. יש שיאמרו שזה מקובל. אני אומר שזה לא לעניין. בייחוד בגלל שלפני שאנחנו התחתנו וההורים נפגשו היא שאלה אותי איך הם מסתדרים, אמרתי לה שמאז שהם התגרשו הם מסתדרים מצוין ורק לנו הילדים, לי בייחוד, קשה מאוד להיות במקום שבו הם נמצאים ביחד ( ועל כן קבלו המפגשים האלה את הכינוי מפגש פסגה) היא בחרה להקשיב רק לחלק א' של האמירה: הם מסתדרים מצוין.
ועכשיו אני תקועה לא רק בחתונה שאינה לרוחי האידאולוגית אלא גם עם העול של מפגש פסגה שאינו נצרך
התסכול שאני חשה הוא עצום עד מאוד. תסכול של מי שנדחקה לפינה. אז אני מתעצבנת לאללא. צרחתי על אבא, על אמא ועל אימי התותבת, ל'. צרחתי על ו', בכיתי. כמו חיה פצועה בכלוב.
אתמול כשנסעתי באוטו היא הציעה לא לחכות עד אחרי החתונה של האח בשביל לדבר עם החותנת אלא להגיד לה עכשיו, כשאני רואה אותה, שאני מבינה למה היא הזמינה אותם, אבל אני מבקשת מהם לא להגיע כי זה קשה לי מידי. ככה אני מנטרלת את אי הנעימות ממנה אלי. וגם כמובן, משחררת את ההורים שלי מהעול הזה ובעיקר משחררת את עצמי מצורך להתמודד עם עוד משהו שאיני צריכה ורוצה להתמודד איתו
אוף שוב אני בוכה בגלל זה
לו רק יכולתי לשלוט במה היא בחרה לשמוע
רק דבר אחד יש להוסיף לכל הסגה הזו וזה מה שאבא שלי אמר, ולמרות היותו נאנדרתל רגשית הוא צודק: איך שאת תציירי אותה זה מה שהיא תהיה. אם תגידי שהיא מטומטמת היא תהיה מטומטמת, אם תגידי שהיא בסדר היא תהיה בסדר. ואני מוסיפה שיש לי אחריות בעניין. האחריות שלי היא לא לפחד להגיד את הדברים שמעיקים עלי בגללה דברים שהיא עושה ולהבהיר את העניין. במידה מסוימת להשמיע לה את מה שהיא לא בחרה לשמוע
לו רק יכולתי...
דברים שעוד אכתוב עליהם: תיקון בחיים, אחיות, פיסת עור חשופה לגבר -פלפלים צהובים,
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה