יום שני, 5 באוקטובר 2009

התלבטות מלווה בהתביישות

אתמול שאלה אותי ל' האם, השנה, אני מעדיפה ללמוד או לעבוד. בלי להתבלבל עניתי ללמוד. קצת התביישתי שלא בא לי לעבוד. אני חיה בקוביית דירה לבד, אוכלת, קונה, אני חייבת לעבוד, איזה פרזיטית אני אם אני לא עובדת....אבל לא בא לי לעבוד ואין כאן עניין של עצלנות, אלא כי אין שום עבודה שכרגע מעניין אותי לעבוד בה חוץ מעבודת הלימודים שלי....מאז, האמת כבר משבת, אני מתלבטת, אולי אני צריכה להקדיש את השנה הקרובה רק ללימודים, אולי קצת פרילנס פה ושם, ולסיים את התואר השני. אם אעשה זו אוכל משנה הבאה לעבוד בחצאי משרה כי יוותרו לי רק יומיים לימודים בשבוע וכמה שעות של עבודה מעשית....
אני אפילו לא בטוחה מה עלי לברר מעבר להאם יש באמת מספיק קורסים שאוכל ללמוד שנה הבאה ולסיים את הכל...אולי כדאי גם לבדוק הלוואות בבנק, חבל להיכנס למינוס ועדיין לא מצאתי עציץ שמצמיח כסף... פעם כשסבא שלי עוד היה בחיים הוא אמר לי, שאם הייתי בוחרת ללמוד רפואה הוא היה מממן לי את החיים עד סוף הלימודים, מעניין מה הוא היה אומר על הלימודים שלי עכשיו, האם היו נתפסים כבעלי מספיק ערך (בעיניו) כדי לסייע לי

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה