במהלך שנות מגורי בחו"ל תמיד השתעשעתי והתקנאתי בחדשות שלהם- לא שלא היו דברים קשים- החל בחיילים באפגניסטן, להתעללויות נוראיות בילדים ומבוגרים וכלה בדקירות ורציחות של ילדים בני 16 על ידי ילדים בני 16, אבל היו ימים בהם הדבר היחיד לדווח היה על המלכה וביקוריה בקולוניות לשעבר. בימים האלו קיוויתי שגם אצלנו אלו יהיו החדשות.
הבוקר היה לי פלשבק לאותם ימים, ולמה? כי אחרי כל הדיווחים על גלעד שליט והיועץ המשפטי היה דיווח על האסתמה של דיוויד בקהאם!!!! התגובה הראשונה שלי הייתה פרץ צחוק אדיר- למי אכפת שיש לו אסתמה?! אבל אז חשבתי שיכול להיות נחמד אם אלו יהיו החדשות שלנו כל יום, ושבטח עכשיו הוא יקים עמותה לסיוע לילדים חולי אסטמה להגיע להישגים בספורט והאנגלים יחגגו כל היום, וכולם ידברו על זה ברכבת ובאוטובוס ובכל תכניות הטלוויזיה, אולי אפילו המלכה תגיב (יאמר לזכותו שהוא מאוד פעיל בעניינים של תיקון עולם בתחומי ספורט, מהקמת מגרשי כדורגל בשכונות עוני קשות באנגליה ועד מלגות לצעירים בכל תחום אפשרי) ולא יכולתי שלא להיזכר שאני ודייויד נולדנו באותו יום ובאותה שנה, והחיים...נו, החיים כמו החיים הובילו אותנו למקומות מאוד שונים...
בינתיים אני מתמודדת עם ארגון דרקוני, רשע ומרושע שנקרא מס הכנסה, אבל זה לפוסט אחר
יום טוב
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה