השלמות והתחלות

את השיר מהפוסט הקודם כתב מאיר ויזלטיר. אבל, זה רק הבית הראשון. ל' אמרה שהבית השני מדכא. אני ממשיכה לחפש אותו. אולי הוא לא מדכא, אלא ראליסטי, שכן הבית הראשון הוא חלום

בינתיים בגזרת הגברים יש שינוי קל. אולי בעצם אני צריכה להיות קצת יותר נדיבה ולאמר שיש שינוי גדול. אני יוצאת עם ה'. נפגשנו באוניברסיטה (הוא לומד עם אחות של אחד האקסים, שהיא גם חברה שלי במעגל השלישי או הרביעי) פגשתי אותם עובדים במרץ, והוא בירר את מצב הפניות שלי. ממש מתחשק לי לשאול אותו מה בי הביא אותו לשאול את השאלה.
פגישה ראשונה הייתה ארוכה עד מאוד. 2 כוסות יין מצידי, 3 בירות מצידו ו 6 שעות של שיחה נעימה, קולחת. הוא לא נבהל מכך שאני פרח רבנות, ולא נבהל מכך שאני מבוגרת ממנו ב 5 שנים. ואני...המממ, אני...לא יודעת. נחמד לי איתו, נעים איתו, הוא איש שיחה, בינתיים נראה אינטליגנט, סטודנט לתואר שני במזרח רחוק ויחב"ל, מתרגל, ומארגן כל מיני כנסים למחלקה. איפה יכולנו להיפגש בחיים? אם הייתי צעירה יותר, או אם הוא היה מבוגר יותר, היינו נפגשים בהדרכות נוער חו"ל.
פגישה שנייה הייתה עוד יותר ארוכה, מצחיקה ונעימה. ראינו את ממזרים חסרי כבוד, סרט מצוין! נהניתי מכל רגע.

לאורך כל הכתיבה אני מנסה להימנע מכתיבת אבל, כי מה שיש לי לכתוב הוא לא ממש אבל, אם כי יש בו אלמנטים כאלו. הוא שמנמוך, ושעיר. שום דבר שאני רגילה אליו, או נמשכת אליו באופן רגיל. אני מנסה להזכיר לעצמי את ל', אימי התותבת ואת אבא שלי. בינתיים אני גם מתרגלת הדחקה של בחור אחד שראיתי לפני כמה זמן ומאז אני מבררת עליו...
בכל מקרה ה' נוסע בקיץ ליפן ל 8 חודשים. הוא קבל מילגה מאיזו אוניברסיטה. (הרי רק מזה אני צריכה ליפול מהכיסא, לא???)
שבוע טוב