נראה לי שכבר כתבתי שה' חושב שאני בחורה מאוד מבוקשת (הוא היה ממש הופתע מכך שהייתי פנויה כשהוא שאל עלי...) אני, מצידי מספרת לו שלא היה ולא נברא...כן, מידי פעם יש איזו התחלונות של התחלה מכאן ומכאן, אבל באמת שזה שום דבר שהוביל לשום דבר. כשביסודי כל מיני בנות קבלו פתקים עם הצעות חברות אני הייתי עסוקה בלהתעצבן על מורים, להרביץ לכמה בנים, ובעיקר לעשות כל מה שאפשר כדי להעלם מעל פני השטח כדי לא להכעיס את ההורים שגם ככה היו עסוקים עד מעל לראש בלריב אחד עם השני. למרות כל זאת נורא רציתי לקבל פתק כזה...
כשחזרתי הביתה מקריאת מגילה חיכו לי על הקיר שלושה דפי מחברת ועליהם כתוב:
מירב טובה קלוש האם תסכימי להיות חברה שלי?
בלי להסס עניתי כן. סוף סוף הצעת חברות! ולא סתם חברות אלא חברות עם בחור מקסים. טוב לב, חכם, מעמיק, נדיב, מתחשב, קשוב, מודע לסביבתו, שואף למשהו ומגשים שאיפות. אני מקווה להיות איתו עוד הרבה מאוד שנים
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
גמני.
השבמחקחיבוקימים גדולים ביותר