אקס מיתולוגי

היה שבוע עמוס חוויות, חלקן בעלות משמעות פרקטית בחיים ואולי עוד אכתוב עליהם, אבל מהבוקר שהתחיל בשיחה עם האיש שלי ביפן וריצה כבדה וקצרה אני חושבת על מה בעצם מגדיר אקס מיתולוגי.
יש את י' שאיתו היה לי קשר ארוך ורציני מאוד, גרנו ביחד ותקופה ארוכה מאוד חשבתי שהוא האחד, אבל הוא התגלה כאכזבה גדולה עד מאוד מאוד. לא האחד ולא בטיח. אם אבחר במילים עדינות מאוד בכדי לתאר את מה שאני מרגישה כלפיו אז אומר שאני לא ממש מחבבת אותו, לא רוצה לראות אותו או את אשתו ולא רוצה שיחיה באותה מדינה שלי.
ויש את ד'. לא היינו בקשר רציני מאוד, אבל היו כמה סבבים שנמשכו יותר מידי שנים, הוא אינטלגנט, תחומי עולם מגוונים ביותר אבל גם משעממם רצח, כלומר הייתה לו נטיה איומה לחזור על אותם סיפורים לא מעניינים עשרים פעמים, ובכל מקרה היו כמה תקוות שווא לחידוש קשרים, בעיקר תקוות מהצד שלי שנענו בשתיקה רועמת ומבהירה. ועדיין מעניין אותי מה קורה לו ומה קורה איתו. יש בו איזה סוג של פוטנציאל לא ממוצה, ילדותי וגם לא מציאותי בעליל.
אז אם ישאלו אותי מי מהם, אינני יודעת להגיד. הייתי רוצה שזה יהיה ד' בגלל הפוטנציאל הלא ממומש או בגלל החיוביות שיש בכל העניין אבל י' הוא האחרון בסדר הכרונולוגי, וסלידתי ממנו מוציאה ממני יותר אמוציות מאשר חיבתי לד'.
ולמה עכשיו חשבתי על כל זה? כי בשובי הביתה מהריצה עברתי בכביש שבו הוריו של ד' גרים ונזכרתי שיש לו היום יומולדת...