לפני שנה קנינו לאבא שלי ליומולדת חולצה שכתוב עליה סבא סבבה. יאמר לזכותו הוא באמת סבא סבבה, רק שהוא ממש לא אבא סבבה. כבר דשתי בעניינו מליון שעות אצל י' הפסיכולוגית האהובה שלי.
החתונה בהחלט העלתה מחדש את כל ענייני הבחירה הדתית שלי בחיים והפער העצום שיש בינינו סביב תפיסות דתיות, ואתמול עלה הנושא הכאוב של הקמצנות.
אבא שלי קמצן בצורה מחרידה. זה בעיקר בדברים שאני מאוד פיינשמקרית בהם: בגדים, בית, אוכל. הוא בהחלט יוציא סכומים נאים כדי להכיר חבלי ארץ שאליהם טרם הגיע, כל שנה הוא נרשם לקורס אחר בתנ"ך, ידיעת הארץ, פירחולוגיה וכאלו. אבל כשזה מגיע לדברים אחרים הוא קמצן נוראי. אתמול הוא התקשר לשאול למה אנחנו לא עושים קייטרינג בשרי, זה הרבה יותר זול "במשק מנה בשרית עולה רק 100 ש"ח" מזל שהייתי במיטה ומותשת ולא פתחתי את פי להגיד לו שזה שאנשי המשק אוכלים סוליות זו בעיה שלהם...אמרתי שנחשוב על זה
השאלה הגדולה שלי היא למה הם לא מקשיבים ולמה עכשיו? כבר מלפני חודשיים אמרנו שאנחנו רוצים חתונה עם רק קינוחים, אבל מתוך היכרות בכך שזה לא טוב לכל האורחים של ההורים שלנו, נעשה חתונה חלבית עם המון קינוחים כי זה מה שאנחנו אוהבים... ולמה עכשיו, אחרי שכבר חודשיים אנחנו מדברים עם כל מיני קייטרינגים חלביים פתאום הוא נזכר
והכי גרוע זה שו' חושב שהם פשוט לא רוצים שאתחתן איתו בגלל זה כל פעם הם מערימים קושי אחר: אופי טקס הנישואין, מיקום החתונה, הקייטרינג, ואני בטוחה שבקרוב יצוץ משהו נוסף.
אמרתי לו שהם דווקא ממש מרוצים ממנו, וכל אחד מההורים שלנו מעיק ומציק איפה שהוא יכול
אני מתלבטת האם להתקשר לאבא א' ולהגיד לו שאנחנו לא רוצים את כל הבלגן, ונעשה משהו רק לחברים שלנו עם מנות אחרונות בלבד בחצר של הקולג'. מצד אחד זה בדיוק מה שבא לי, מצד שני ברור לי שהוא רוצה להיות חלק מהחתונה שלנו
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה