אני עמוק באמצע כדור השלג הנוראי של בליסה בלתי מבוקרת. אני לא מצליחה להפסיק לאכול, לא ישנה טוב, לא מצליחה לקום בבוקר לרוץ, מרגישה פיכסה מעצמי, ואוכלת עוד וחוזר חלילה...
אני מבואסת שכבר שלושה שבועות (אם לא יותר) שאני לא מצליחה להתאפס על העניין, ועוד יותר מתבאסת מההרגשה שלא אצליח לעולם להתאפס על העניין
לא יעזור כמה פעמים הבאתי על עצמי את כדור השלג הזה, ועד כמה הוא מבאס ועד כמה אני יודעת שכבר הצלחתי לצאת ממנו, כל פעם מחדש זה מרגיש הרסני, טובעני ובלתי ניתן לשליטה.
תחושת יאוש גדולה מלווה את יום ראשון בבוקר, יאוש ואובדן. חבל שאני לא יודעת איך לצום סתם בשביל הכייף ולא בשביל חורבן בית וחברה או בשביל תפילה....
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה